פרק 5 - מסלולי פרישה
שלב הבחירות של הפנסיה הוא אירוע משמעותי: הבחירות האלה משפיעות על הרווחה הכלכלית שלנו ושל הקרובים לנו מאותו רגע ואילך ובדרך כלל, הבחירות לא הפיכות. בגלל שהמצב הכלכלי והמשפחתי של כל אחד מאיתנו שונה, יש משמעות רבה לבחירת תוספת לחוזה (תוספת לקצבה החודשית) שמשפיעה על גובה התשלום החודשי לנו וליקירינו. אפשרויות הבחירה אינן רלוונטיות בקרן פנסיה ותיקה ובפנסיה תקציבית, בהן מסלולי הפרישה אחידים.
למה צריך תוספות לחוזים?
כשהופכים את הצבירה הפנסיונית לקצבה חודשית, הכסף בעצם הופך לחוזה מול קרן פנסיה או חברת הביטוח הקובע זכות לקבל סדרה של תשלומים מדי חודש עד סוף ימי חיינו.
הקצבה החודשית תשולם כל חודש במהלך כל החיים, לא משנה אם אלו יהיו ארוכים או קצרים ולא משנה איזה חוזה ייבחר. זה נתון בסיסי שחשוב להבין לפני שפונים לבחון את התוספות אותן נפרט בהמשך. מטבע הדברים, התוספות לא רלוונטיות לכולם.
לכל תוספת יש מחיר שמתבטא בהקטנת הקצבה החודשית
למי תוספות לחוזה יכולות לעזור ומהם סוגי התוספות?
1. אדם שמכלכל עוד אנשים ורוצה להמשיך לדאוג להם לאחר לכתו
2. תחושה של חוסר הוגנות: הצבירה הופכת לקצבה חודשית שמשולמת כל החיים. אם החיים קצרים, סך הקצבאות ששולמו יהיה נמוך מהצבירה של אותו אדם. אנחנו לא אוהבים לצאת פראיירים…
יש 2 סוגים של תוספות לחוזה קצבה חודשית ולכל תוספת, יש מחיר המתבטא בהקטנת הקצבה החודשית:
1. תוספת של קצבה לבן\בת הזוג -
כלומר, אחרי הפטירה שלנו, בן או בת הזוג יקבלו קצבת שאירים חודשית למשך כל ימי חייהם בגובה בין 30% ל- 100% מהקצבה שלנו , כש-30% הוא המינימום.
דוגמה במספרים:
-
תוספת של קצבה לבת הזוג בשיעור 30%: נניח שאני מקבל קצבה חודשית בגובה 10,000 ש"ח. כשאלך לעולמי, בת הזוג תקבל 3,000 ש"ח לכל ימי חייה.
-
תוספת של קצבה לבת הזוג בשיעור 100%: אם אני ארצה להשאיר לבת הזוג קצבת שארים גבוהה יותר (100% במקום 30%), זה בהכרח יהיה על חשבון תשלומי הקצבה החודשיים שלי, שיהיו נמוכים יותר. במקרה הזה, מדובר בעלות חודשית של 1,000 ש"ח ולכן אקבל קצבה חודשית בסך 9,000 ש"ח. כשאלך לעולמי, בת זוגי תקבל 100%, כלומר 9,000 ש"ח לכל ימי חייה.
2. תוספת של "הבטחת תשלומים" -
תשלומים מובטחים הם מספר מוגדר מראש של תשלומים בסכום קבוע שתשלם מדי חודש הקרן לכם, או למישהו אחר לאחר לכתכם. תקופת ההבטחה היא בין 60 חודשים (5 שנים) ל-240 חודשים (20 שנה). אם הלכתי לעולמי אחרי 18 שנים – נשארו שנתיים של תשלומים שהקרן תשלם למישהו - בן/בת הזוג, מוטבים שמונו או יורשים.
גם על התוספת הזו משלמים בהקטנת הקצבה החודשית. התוספת עשויה להתברר כלא רלוונטית אם אני אמשיך לחיות מעבר ל-20 שנים ממועד הפרישה, אז בעצם סיימתי את התקופה המובטחת. במקרה כזה שילמנו את המחיר - קיבלנו במשך 20 שנה קצבה נמוכה יותר, אבל שילמנו לחינם כי קרובינו לא יקבלו תשלומים אחרינו.
אפשר גם לשלב בין שתי האפשרויות: גם לבחור באפשרות של תשלומים חודשיים וגם לבחור בקצבת שאירים לבן/בת הזוג
אפשר לשלב בין האפשרויות - למעט במקרים הבאים:
-
בקרנות פנסיה ותיקות ובפנסיה תקציבית מסלול הפרישה הוא אחיד לכולם עם קצבת שאירים בשיעור 60% לבן/בת וללא אפשרות תשלומים מובטחים.
-
בביטוחי מנהלים ותיקים אפשר לבחור רק אחת מהאופציות: קצבת שאירים לבן/בת הזוג או תשלומים מובטחים.
דוגמאות המתייחסות למשק בית זוגי, בשילוב שתי האפשרויות:
שתי סיטואציות חלופיות:
1. מקבל או מקבלת הקצבה נפטרים קודם
2. בן\בת הזוג נפטרים קודם
אם מקבל הקצבה נפטר אחרון, התוספת בעצם "התבזבזה", מכיוון שמטרת התוספות היא לשמור על בן/בת הזוג שישארו אחרינו.
התשלום עבור התוספות הופך משתלם רק במקרה שבו בן/בת הזוג נשארים אחרינו ומקבלים את קצבת השאירים ו/או את יתרת התשלומים המובטחים, אם נשארה כזו (זה המקום להזכיר שתקופת ההבטחה מתחילה להיספר מהחודש הראשון שבו מקבל.ת הקצבה מתחילים לקבל אותה).
הדוגמא במספרים:
שני בני זוג בני 67. לאישה יש מיליון ש"ח צבורים בקרן פנסיה חדשה והיא מתלבטת בין שתי אפשרויות:
1. מינימום תוספות: מינימום 30% לבן הזוג ללא תקופת הבטחה.
2. מקסימום תוספות: 100% לבן הזוג וגם 240 חודשי הבטחה.
מה ישתלם למשפחה? מה היא תקבל?
1. מסלול ראשון - תרחיש המינימום: קצבה חודשית בסך 5,450 ש"ח
2. מסלול שני - תרחיש המקסימום: קצבה חודשית בסך 5,050 ש"ח
תרחיש ראשון:
היא האריכה חיים עד גיל 95 ובעלה נפטר לפניה בגיל 90
בשתי האפשרויות מפסיקים לשלם כשהיא הולכת לעולמה מכיוון שבעלה, נפטר לפניה.
אם תבחר במסלול הראשון אז היא תקבל סדרת תשלומים במשך 28 שנים, של 400 ש"ח יותר.
אם תבחר במסלול השני, היא תפסיד כי ויתרה על תשלומים נומינליים בסך מצטבר של 135,000 ש"ח.
תרחיש שני:
בעלה נפטר בגיל 72 והיא נפטרה בגיל 82
במקרה הזה המסלול השני הוא המשתלם למשפחה. במסלול זה הכולל הבטחת תשלומים ל-20 שנה, בעלה לא יקבל כלום כי ימות לפניה ובגלל שהיא הספיקה לקבל רק 15 שנות הבטחת תשלומים, יהיו לה עוד 5 שנים של תשלומים שיועברו לקרוביה.
5 שנים*12 חודשים = 60 תשלומים שילכו למוטבים או ליורשים:
60*5,050 ש"ח = 303,000 ש"ח.
לכאורה, במהלך חייה היא הפסידה מדי חודש 400 ש"ח כי קיבלה קצבה נמוכה יותר (5,050 ש"ח במקום 5,450 ש"ח). בסך הכל היא 'הפסידה' 400 ש"ח * 180 חודשי קבלת קצבה = 72,000 ש"ח אבל מכיוון שיורשיה יקבלו עוד 303,000 ש"ח, זו בחירה שיצאה בסך הכל משתלמת יותר.
תרחיש שלישי:
היא נפטרה בגיל 80 ובעלה נפטר בגיל 90
אם תבחר במסלול המינימום; אחרי לכתה, בעלה - שגם הוא יהיה בן 80 - יקבל מדי חודש קצבת שאירים בסך 1,640 ש"ח למשך 10 שנים. ואחרי פטירתו בגיל 90, התשלומים יופסקו.
במסלול המקסימום היא תקבל עד פטירתה מדי חודש 5,050 ש"ח. ולאחר פטירתה, בעלה ימשיך לקבל את אותו הסכום 5,050 ש"ח למשך עשר שנים נוספות עד פטירתו.
כשהוא ילך לעולמו, בגלל שחלפו כבר 240 חודשים של תקופת הבטחה. לא תישאר יתרה לתשלום ליורשים. עם זאת, הבחירה במסלול המקסימום תיצור לבני הזוג רווח לעומת מסלול המינימום כי במשך 13 שנים היא אמנם קיבלה 400 ש"ח פחות, אבל בעלה במשך 10 שנים, קיבל 3,400 ש"ח יותר.
משק בית יחיד
כשאין הבטחת תשלומים –תשלומי הקרן מסתיימים ברגע שמקבל.ת הקצבה ילכו לעולמם.
כשיש הבטחת תשלומים - מקבל.ת הקצבה ייהנו מקצבה חודשית לכל החיים ואם ילכו לעולמם לפני שהסתיימה תקופת ההבטחה (עד 20 שנה), המוטבים או היורשים, יקבלו את מה שנשאר מהסכום בצורה של תשלום אחד מהוון.
