פרק 12 - הורשה
דיני ירושה נקבעים בהתאם למקום שבו אנחנו מתגוררים. בפרק הזה, אתייחס לנושא ההורשה בתחום בהתאם לדין הישראלי. אם יש לכם נכסים הנמצאים בחו"ל, ייתכן שהדין שקובע לגביהם יהיה שונה מהדין בארץ. גם דיני המס נקבעים לפי האזרחות ולכן מי שיש להם אזרחויות נוספות, צריכים לברר מה חל עליהם במדינה הנוספת.
צוואות
נתחיל מהבסיס, צוואה.
במדינת ישראל פחות נהוג להכין צוואות מבמדינות אחרות, בעיקר בגיל צעיר. להערכתי, זו תוצאה של שני דברים:
1. אין בארץ מיסי ירושה – כל מה שאנחנו מעבירים בירושה עובר לקרובים שלנו ללא מס. זה בניגוד למקומות אחרים בעולם שבחלקם יש מיסי ירושה ולכן האירוע מצריך תכנון או חשיבה מראש.
2. החוק הישראלי מסדיר את נושא הירושה במקרה שבו אין צוואה ויש כאלה שמסתפקים בזה. הבעיה היא, שחוקי הירושה ללא צוואה, לא מספקים מענה ברור לכולם.
החלוקה בהיעדר צוואה
איך נראית חלוקת הנכסים במצב שבו אין צוואה?
לצורך הדוגמה נדבר על משפחה של זוג הורים וילדים. הורה 1 נפטר, הורה 2 בחיים.
הכלל הוא כזה:
לוקחים את כל הרכוש: 50% אחוז ילך להורה 2,
והיתר מתחלק בצורה לא שווה בשווה בין הורה 2 והילדים.
למה 50% להורה 2?
כי התפיסה בארץ לגבי רכוש משותף היא, שהוא שייך בצורה שווה לשני בני הזוג, אלא אם ש סיבה חזקה להאמין אחרת.
לכן, כשהורה 1 נפטר: הורה 2 מקבל מחצית ממה שהיה להורה 1 והמחצית שנותרה מרכוש הורה 1 שנפטר – מתחלקת בצורה לא שווה פעם נוספת בין הורה 2 לילדים כדלקמן:
הורה 2 מקבל 25% (קרי, חצי מה-50%)
הילדים מתחלקים בחלוקה שווה ביניהם ב-25% שנשארו.
בואו ננסה דוגמה מספרית:
-
משפחה עם 3 ילדים
-
צריכים לחלק 120K מזומן בבנק בחשבון משותף.
-
חצי מהסכום - 60K להורה 2.
-
אחר כך, ה-60K הנוספים מתחלקים כדלקמן:
-
30K נוספים להורה 2,
-
ו-30K נוספים יתחלקו בין 3 הילדים - 10K לכל אחד.
-
רכוש שחולק במקור
באם הרכוש בין שני ההורים חולק בצורה אחרת לפני הפטירה של הורה 1, החלוקה היא שונה מהדוגמה שראינו. במקרה כזה של רכוש שחולק במקור, החלוקה יכולה להיות חצי-חצי או כל מספר אחר, למשל:
-
חברה בע"מ שהיתה שייכת 100% להורה 1 שנפטר (כי הוא הקים אותה לפני הנישואין)
-
דירה שנרשמה 66% על שם הורה 1 שנפטר (כי ההורים של הורה 1 נתנו את רוב הכסף לדירה) ו-33% על שם הורה 2
במקרים כאלו יש כבר חלק מובחן של הורה 2 ולכן רק החלק של הורה 1 צריך להיות מחולק, אם נסתכל על המקרים לעיל:
-
הורה 2 יקבל 50% מהחברה והילדים יקבלו 50% מהחברה (בחלוקה שווה בין כל אחד מהילדים)
-
הורה 2 יקבל 50% מה-66% והילדים יקבלו 50% מה-66% (בחלוקה שווה בין כל אחד מהילדים)
שלבי הפעולה במקרה של פטירה
שלב שני: משלמים חובות
אם לנפטר היו חובות, לוקחים את התשלום מתוך העיזבון
שלב שלישי: נשארו נכסים בעזבון?
מחלקים את מה שנשאר (נדל"ן, כספים, מניות) בין הורה 2 והילדים בהתאם לחלוקה שציינו או בהתאם לצוואה אם י ש כזו.
מיטלטלין
מה זה מיטלטלין?
ציוד ורכוש שהיה שייך לנפטר כמו רכב וכל תכולת הבית (ריהוט, ביגוד, תכשיטים, חפצי אמנות, כתבי יד וכו'). בהיעדר צוואה, המיטלטלין שייך להורה 2.
צוואה וחוקי ההורשה לחיסכון הפנסיוני
רקע
-
המחוקק הגדיר, באופן ייחודי, אפשרות לתת הנחיות לעניין אופן חלוקת הכסף מהחיסכון הפנסיוני, לאחר הפטירה, באמצעות דבר שנקרא "הוראת מינוי מוטבים".
-
הבעיה שהוא לא הגדיר מה קורה כאשר יש סתירה בין הוראת מינוי המוטבים ובין חוקי ההורשה או הצוואה.
-
חוסר הבהירות הביא לכך שזה נתון לפרשנות בית המשפט והיא לא תמיד עקבית.
לטעמי, זה לא רעיון טוב לעשות שימוש ב-"הוראת מינוי מוטבים" כיוון שזה עלול להוביל לסיטוא ציה של סתירה בינה ובין הצוואה או בין דיני הירושה, מה שאומר שאת ההחלטה הסופית עשוי לקבל בית המשפט
דוגמאות לבעיות שקרו ויקרו
-
בשנת 2010 יצחק רשם את עשו ורבקה כמוטבים בקרן ההשתלמות שלו.
-
בשנת 2012 נולד יעקב.
-
אבל יצחק שבדיוק התמודד עם טראומת עבר ביחסים עם אביו, לא זכר לעדכן את הוראת מינוי המוטבים.
-
יצחק לא רשם צוואה, כי הוא הניח שהרכוש שלו יתחלק לפי חוקי ההורשה של המדינה וזה התאים לו.
-
בגלל הוראת המוטבים שהוא נתן, יכול להיות שיעקב ינושל מהסכום הצבור בקרן ההשתלמות שלו
-
רחל הצטרפה לביטוח מנהלים כשהיתה רווקה ורשמה את אבא שלה, כמוטב.
-
לאחר שנים רבות היא התחתנה עם בחיר לבה ונולד להם ילד. בצוואה שהיא רשמה, היא הורישה את רכושה לילד אבל לא זכרה שהייתה לה הוראת מינוי מוטבים לטובת אביה.
-
בגלל הוראת מינוי המוטבים, אביה יכול לערער על הצוואה ולבקש את הסכום שנצבר בביטוח המנהלים לעצמו.
במילים אחרות:
-
יכול להיות לנו בביטוח חיים, בקופת גמל (רגילה או להשקעה), בביטוח מנהלים, בקרן השתלמות או בקרן הפנסיה סעיף של "הוראת מוטבים", שם אנחנו כותבים מי נרצה שיקבל את הכסף לאחר פטירתנו.
-
לטעמי, זה לא רעיון טוב לעשות שימוש ב-"הוראת מינוי מוטבים" כיוון שזה עלול להוביל לסיטואציה של סתירה בינה ובין הצוואה או בין דיני הירושה, מה שאומר שאת ההחלטה הסופית עשוי לקבל בית המשפט והיא בהחלט עשויה להיות שונה ממה שהתכוונו.
אז מה נכון, לדעתי, לעשות?
- בטלו הוראות מינוי מוטבים קיימות
- אל תמלאו יותר הוראות מינוי מוטבים
אם וככל שחשוב לכם איך יחולקו הנכסים שלכם לאחר מותכם:
-
- אם חוקי הירושה הדיפולטיביים מתאימים לכם ונשמעים הוגנים - אז פשוט לא עושים כלום
-
- אם חוקי הירושה הדיפולטיביים לא מתאימים לכם - אז מנהלים את זה באופן שוטף, באמצעות צוואה שמתייחסת לכלל הנכסים שלכם, לרבות הנכסים הפנסיוניים.
כלומר, רוצים לכתוב צוואה? להשאיר הנחיות ברורות? עשו את זה כבר על כל הנכסים שלכם וכדי למנוע אי בהירויות, תעזרו באיש מקצוע בשביל כתיבת הצוואה.
-
למה כדאי לעשות צוואה על כל הרכוש?
צוואות חלקיות עשויות לעורר הרבה סימני שאלה: למה פה יש הוראה ובשאר הנכסים לא? מקומות לא ברורים הם תמיד פתח להליכים משפטיים וזה בדיוק מה שנרצה למנוע באמצעות צוואה ברורה.
זה יכול לגרום לסכסוכים משפחתיים ולקרע כואב בין כולם.
